טיולים, הרצאות, בילויים, מסיבות, סדנאות http://www.funzing.co.il פאנזינג funzing

גוף, פעולה ומחאה: מחלוקות בקרב פמיניזם "מערבי" ו"מזרחי": מגדר בחברות מזרח תיכוניות 2013


במסגרת לימודי בסמינר מ.א. "מגדר בחברות מזרח תיכוניות", התוודעתי למגוון שיחים, תפיסות ופרקטיקות חברתיות העומדים בלב המחקר התיאורטי של דיסציפלינת חקר המגדר בחברות מזרח תיכוניות. דרך ההיכרות עם המסגרות המתודולוגיות של אוריינטליזם, פמיניזם ופוסטקולוניאליזם בחנו מושגים הקשורים לפטריארכיה, מודרניות, לאומיות וזהות אישית וקולקטיבית. לשיטתי, בחינת המתח המתקיים בין הזירה הפמיניסטיתהאקטיביסטית של "המערב" ו"המזרח" משקפת את עיקרי השיחים אשר נבחנו. לאחרונה, התקיים עימות תקשורתי בין חברות קבוצת המחאה הרדיקלית "פמן" (Femen) לבין קבוצת סולידריות ווירטואלית בשם "נשים מוסלמיות נגד פמן" (Muslim Women Against Femen- MWAF). שיח הוויכוח בין הקבוצות המצוינות שטח בפניי את אקטואליות הנושאים הנידונות בקורס, ולכן נושא זה ראוי בעיני למחקר ולכתיבה אודותיו. אל המתח הפעיל בין שתי הקבוצותהתוודעתי באמצעות דף הפייסבוק של תנועת "פמן".האירוע אשר הצית את מהומת הפולמוס התקשורתי כמתואר כדלקמן: פעילה תוניסאית פמיניסטית בשם אמינה סבואי (Amina Sboui), המתכנה גם בשם אמינה טיילר (Amina Tyler) (להלן: "אמינה סבואי טיילר"), העלתה מספר תמונות של עצמה חשופת חזה ועל גופה מנוסחות סיסמאות אנטי פטריארכלית בערבית. הכתובות קראו: "גופי הוא שליואינו מקור לכבוד של אף אחד" "לעזאזל עם הערכים שלכם" (תרגום חופשי).לאחר העלאת התמונות לאתר הפייסבוק של התנועה, נשמעו איומים על חייה מצדו של ראש הועדה לקידום סגולה ומניעת פשע בתוניסיה, המטיף עלמי אדל (Almi Adel), אשר בפועל אוכפת את חוקי השריעה. האיום על חייה הביא למהלך מחאתי אקטיביסטיתקשורתי נרחב מצידה של התנועה "פמן", במהלכו נקראו נשים מרחבי העולם לציין יום מאבק נגד איסלאמיזם המכונה Topless jihad day, כאשר שיטת הפעולה מתכתבת עם הסמל של התנועה- פעולות רחוב הפגנתיות בהן פעילות חשופות חזה יוצרות פרובוקציה באתרי ציבור ודת. כמו כן, נשים נקראו להעלות תמונות של עצמן חשופות חזה עם הכיתוב "שחררו את אמינה" (בתרגום חופשי). ציון יום מאבק זה, בתאריך 4.4.2013, הביא לתגובת נגד מנשים, ביניהן פמיניסטיות, מוסלמיות. אלו הביעו את התנגדותן לתנועה "פמן" ולטקטיקת הפעולה שלהן, והביעו את זעמן על כך שהפעילות הפמיניסטיות המערביות משתיקות את קולן, ובזאת מכנות אותן "פמיניסטיותקולוניאליסטיות". ההתנגדות ל"פמן" התממשה בדמותה של תנועת "נשים מוסלמיות נגד פמן" וציון יום גאווה לאישה המוסלמית Muslimah Pride. כתגובה לקריאתן של "פמן" לנשים להתפשט, קבוצה זו בחרה לשווק את קמפיין ההתנגדות ל"פמן" בייצוגים של נשים מוסלמיות, רעולות ולא רעולות, הנושאות כרזות וכתובות עם דברי תוכחה כלפי "פמן". עיון בחוות דעת, תגובות ומאמרים של פמיניסטיות מרחבי תבל לגבי טיב פעולת מחאת העירום ולגבי כינון יום המאבק של פמן נגד איסלאמיזם, מהווים את ההשראה לדיון המרכזי בבסיס העבודה. את דיון המורכב בסוגיה ניתבתי אל צורת השאלה הבאה: מהם המתחים העיקריים בין תנועות פמיניסטיות "מערביות" לבין תנועות פמיניסטיות "מוסלמיות"?שאלה זו תיחקר דרך מתודולוגיית ניתוח שיח, אשר יושמה על גבי ארבע טקסטים מרכזיים בשיח הפעיל בין שתי הקבוצות. ארבע תמות מרכזיות עלו במשך ניתוחי: אוריינטליזם ופוסט קולוניאליזם; שיח הרעלה; קול ופמניזמים ומחאת גוף. דרך דיון מעמיק בתמות המוצעות, העבודה מבקשת לעטר בסימני שאלה מוסכמות ותפיסות מערביות ופמיניסטיות דרך מסגרת פוסט קולוניאלית, על ידי הנוכחת קולות מתנגדים לנרטיב האוריינטליסטי.